משרד עו”ד אורית ברנס מתמחה בתביעות רשלנות רפואית

כולנו נזקקים מפעם לפעם במהלך חיינו לעבור טיפולים רפואיים כאלה ואחרים.

לא פעם אנו שומעים בחדשות על מקרי רשלנות רפואית במסגרתם נגרמו למטופלים נזק בעקבות טיפולים רפואיים רשלנים שניתנו להם. על אף שנדמה שמקרים מעין אלו הם נדירים, בפועל אלפי אנשים נפגעים מידי שנה במהלך טיפול רפואי ותביעות רבות מוגשות לבתי המשפט עקב רשלנות רפואית.

מהי תביעת רשלנות רפואית?

במסגרת תביעות לרשלנות רפואית, אדם תובע את הרופא/הצוות הרפואי שטיפל בו בגין טיפול רפואי רשלני שניתן לו, אשר בעקבותיו נגרם לו נזק. הנזק עשוי לכלול בין השאר החמרה של מצב בריאותי קיים, נזק בריאותי חדש, אובדן כושר עבודה ובמקרים קיצוניים אפילו למוות.

במסגרת תביעת הרשלנות דורש הנפגע מבית המשפט להטיל אחריות על אותו הגורם האחראי שהתרשל ולפצות אותו על נזקיו.

התובע יכול לדרוש פיצויים על הפסדי השתכרות, הוצאות רפואיות, הוצאות נסיעות לטיפולים רפואיים, פיצוי בגין כאב וסבל, פיצוי בגין עזרת הזולת לה נזקק עקב מצבו, פיצוי על אובדן כושר השתכרות עתידי, הוצאות ניידות, הוצאות התאמת הדיור לנכותו, הוצאות עבור צרכים שונים בעקבות הנכות ועוד.

בין התביעות לרשלנות רפואית המוגשות לבתי משפט ניתן למצוא:

  1. אי אבחון מחלה–  מקרים בהם לא אובחנה כלל מחלה או שהתגלתה באיחור, כמו למשל אי אבחון של גידולים ממאירים. במצבים כאלה עלול להיגרם למטופל נזק עקב כך שנמנע ממנו טיפול רפואי נחוץ.
  2. אבחון שגוי של מחלה שגרם למטופל נזק חמור.
  3. מתן טיפול רפואי שגוי / לא מקצועי / לא זהיר.
  4. טיפול תרופתי שגוי – מתן תרופה שגויה או מינון שגוי.
  5. רשלנות בניתוח.
  6. רשלנות בהריון:
  • אי אבחון מומים בעובר במסגרת בדיקות במהלך ההיריון.
  • אי אבחון בעיה בהריון שדורשת לידה מוקדמת ( למשל מיעוט מי שפיר, סכרת היריון, קיום צירים מוקדמים ועוד).
  1. רשלנות בלידה, שכתוצאה מכך נגרמו נזקים ליילוד. זה כולל מספר מצבים:
  • אי אבחון או גילוי מאוחר של מצוקה עוברית בסמוך ללידה.
  • רשלנות הרופאים בשעת חילוץ העובר מהרחם.
  1. רשלנות בניתוחים פלסטיים שגרמו לנזק למטופל.
  2. טיפולי שיניים רשלניים.
  3. כריתת איברים ממטופל בשעת ניתוח בגלל אבחנה שגויה.
  4. טיפולים פסיכיאטריים שלא לצורך שגרמו לנזקים בלתי הפיכים.
  5. טיפולים רשלניים נוספים שגרמו למטופל נזק ובמקרים קיצוניים למוות.

במסגרת תביעת רשלנות רפואית, התובע נדרש להוכיח בבית משפט את התקיימות היסודות הנ”ל:

  1. קיום חובת זהירות מצד הרופא המטפל כלפי המטופל.

בהקשר זה, בפסיקת בית המשפט נקבע כי על כל רופא מוטלת חובת זהירות כלפי מי שמטופל על-ידיו והוא חייב לנקוט אמצעי זהירות סבירים כדי למנוע את סכנה לבריאות המטופל.

  1. התרשלות הרופא– כלומר שהרופא הפר את חובת הזהירות כלפי המטופל.

בהקשר זה, יש להוכיח כי הרופא לא עמד בסטנדרטים המקובלים.

בתי המשפט פסקו כי יש לבחון האם הרופא סטה מרמת הזהירות הנדרשת מרופא סביר והאם הוא לא נקט באמצעים שרופא סביר היה נוקט בנסיבות העניין על מנת להבטיח את שלומו של הניזוק.

  1. גרימת נזק למטופל.
  2. קיום קשר סיבתי בין התרשלות הרופא והנזק שנגרם למטופל. כלומר צריך להראות שהטיפול הרשלני הוא אשר גרם לנזק שנגרם למטופל.

בנוסף, במסגרת התביעה, על התובע לצרף לתביעה חוות דעת מומחה כדי לבסס את טענותיו ואת היקף הנזק שנגרם לו.

ראוי לציין, כי על הנתבע מוטלת האחריות להציג תיעוד רפואי מסודר הכולל את המידע הרפואי הרלוונטי לגבי המטופל ובמידה והנתבע אינו מציג זאת, הדבר פועל לרעתו ונטל ההוכחה יועבר מהתובע אל הנתבע שיצטרך להוכיח כי לא התרשל בטיפול הרפואי שניתן לתובע. במילים אחרות, היעדר תיעוד רפואי מסודר עשוי להוביל לקבלת התביעה.

תביעה לרשלנות רפואית חייבת להתנהל בצורה יסודית ומקצועית בייחוד כאשר מדובר על תביעה בגין נזקים משמעותיים וסכומי כסף גדולים. לכן כדאי להיעזר בעורך-דין מומחה ובקיא בתביעות מסוג זה.

למידע נוסף וייעוץ בנושא, ניתן ליצור קשר עם משרדנו המומחה בתביעות רשלנות רפואית.