פגיעה בעבודה בעקבות הרמת משקל כבד
תביעה של עובד שהרים כדי מים מינרליים לבית לקוחות
בית המשפט קיבל את תביעת העובד שעבד אצל הנתבעת כמנהל חלוקה של כדי מים, בגין נזקי הגוף שנגרמו לו כתוצאה מאירוע תאונת עבודה. נפסק כי הרמת משקל רב ביום עבודה טומנת בחובה סכנה ממשית לפגיעות גב של המפיצים. סכנה זו מחייבת את הנתבעת לדאוג, בין השאר, שמשקל כל כד מים שמרימים המפיצים בכל פעם, יתאים לעומס הכללי המוטל על המפיצים בכל יום עבודה.
התובע שעבד אצל הנתבעת כמנהל קו חלוקה של כדי מים מינראליים, נדרש לסחוב משקל של כ-20 ק"ג כל כד. הוא הגיש כנגדה תביעה בגין נזקי הגוף שנגרמו לו כתוצאה מאירוע תאונת עבודה.
ביום עבודה שיגרתי עבד התובע בחלוקת כדי מים, ובעת שהוריד כדים מהמשאית כלפי מטה, חש לפתע כאב חד בגבו. מיד לאחר התאונה דיווח התובע לממונה עליו על התאונה, והוא נאלץ להפסיק את עבודתו כתוצאה מפגיעה זו ולפנות לקבלת טיפול רפואי. בעקבות זאת הגיש התובע תביעה עקב נזקי הגוף שנגרמו לו כתוצאה מתאונת העבודה.
בית המשפט קיבל את התביעה ופסק כלהלן:
מעביד חב חובת זהירות מוגברת כלפי עובדו, שכן בידי המעביד נמצא הידע באשר לסיכונים מוחשיים ופוטנציאליים במקום העבודה, וכן היכולת הממשית למנוע את אותם סיכונים.
חובת הזהירות המוגברת המוטלת על מעסיק כלפי עובדיו, כוללת את החובה לנקוט בכל אמצעי הזהירות הסבירים, ובכלל זה להכשיר, להדריך, לפקח ולספק לעובד כלי עבודה מתאימים לצורך ביצוע העבודה.
על המעביד מוטלת אחריות רחבה מזו המוטלת על אדם כלפי חברו בסיטואציות אחרות בהן קמה חובת זהירות. אם כי אין מדובר באחריות מוחלטת המוטלת בגין כל סיכון באשר הוא הנוצר במהלך העבודה.
הרמת משקל כה רב ביום עבודה טומנת בחובה סכנה ממשית לפגיעות גב של המפיצים. סכנה זו מחייבת את הנתבעת לדאוג שכל כד מים שמרימים המפיצים בכל פעם יתאים לעומס הכללי המוטל על המפיצים בכל יום עבודה, להדריך את המפיצים בהרמה נכונה של כדי המים ולבחון בחינה של ממש האם כל אחד מהם הפנים את ההדרכה והבין את משמעותה. בנוסף, על הנתבעת לפקח על המפיצים ולוודא שבפועל הם אכן מבצעים את העבודה בהתאם להדרכה שקיבלו.
במקרה הנדון, הנתבעת הורתה לתובע להרים כדים שמשקלם כ-20 ק"ג . מפיץ מים מינראליים מרים בין 200 ל-300 כדי מים ביום, כאשר כל כד מים כאמור שוקל כ-20 ק"ג, ובחישוב מהיר יוצא כי כל מפיץ מרים בכל יום משקל כולל שבין 4 טון ל-6 טון.
בית המשפט ציין כי במקרה זה, ככל שהתובע הרים יותר כדי מים כך שכרו הלך ועלה. במשקל הכד ובשיטת התגמול של התובע, לא רק שהנתבעת לא סיפקה לתובע שיטת עבודה בטוחה, אלא סיפקה לו את כל התנאים לשיטת עבודה מסוכנת והגדילה את הסיכון של התובע ללקות בגבו.
לעניין הדרכת העובדים ופיקוח בשטח, בית המשפט קבע שגם אם הנתבעת דאגה להדרכות פעם בשנה, הדרכות אלה לא היו אפקטיביות ונעשו אך ורק כדי לצאת ידי חובה בלבד. לא הובאה כל ראיה כי מומחה הבטיחות מטעם הנתבעת היה עם מפיצים ליד משאית והראה להם בפועל כיצד יש להרים הרמה נכונה או כיצד להוריד הורדה נכונה את כדי המים. לא די בהדרכה בתיאוריה, אלא יש להדגים את שיטת העבודה הנכונה בפועל. לא הובאה כל ראיה שמומחה הבטיחות או כל מפקח אחר מטעם הנתבעת היה יוצא לשטח על מנת לוודא שהמפיצים והתובע בתוכם אכן עובדים בשיטות העבודה אודותן למדו בימי ההדרכה.
לסיכום, בנסיבות פסק הדין, בית המשפט קבע כי הנתבעת הפרה את חובתה כלפי התובע בכך שלא נתנה לו שיטת עבודה בטוחה, לא הדריכה אותו בשיטת עבודה בטוחה ולא ווידאה כי אכן הוא משתמש בשיטת עבודה בטוחה.
בסופו של יום פסק ביהמ"ש לתובע סך של 3,104,248 ₪ עבור נזקיו בגין התאונה.
אמנם פסק דין זה מדבר על מפיצי כדי מים מינרליים, אולם פסיקתו נכונה ורלוונטית עבור כל אדם המתבקש על ידי מעבידו להרים משקלים כבדים במסגרת עבודתו ועל בסיס יומיומי, כך למשל:
- מחסנאים
- מובילים
- שליחים
- סבלים
- נהגי חלוקה
- טבחים
- עובדי תחזוקה
- מתקינים שונים (מתקיני דלתות למשל)
- עובדי סיעוד הנדרשים להעביר חולה ממיטה אחת לאחרת
- עובדים במקצועות נוספים שעבודתם כוללת עבודה פיזית (המרימים לוחות כבדים, בלוקים, דלתות, פלטות, ועוד)
- כבאים
- פורקי סחורה- עובדים העוסקים בפריקת סחורות
- דוורים- עבודת דוורים כוללת סחיבת דברי דואר ודפוס שונים וחלוקתם לבתי עסק שונים, חנויות ובתים. לעיתים מגיעים דברי הדואר אף למשקל של חצי ק"ג לדבר דואר.
- עובדי ייצור במפעלים שלעיתים במסגרת תפקידים נדרשים להרים ארגזים ומשאות כבדים ולשנע אותם ממקום למקום.
- עובדי מטבח- אחת מהמטלות הנפוצות הנלוות לעבודת מטבח היא שינוע ידני, הרמה , הורדה וסחיבה של מצרכי מזון וציוד.
- עובדי בתי מלון- (חדרנים, עובדי אחזקה ועוד) גם הם לעיתים נדרשים להרמת משאות כבדים באופן תדיר.
- עובדים בעבודות משרדיות הנדרשים להרים לסחוב תיקים וקלסרים בעלי משקל כבד באופן יומי. (כך למשל בע"א 3551/06 דובר על תובע שעבד במשטרה כמזכיר אך במסגרת עבודתו נדרש להעביר תיקי משטרה רבים במשקל של עשרות קילוגרמים באופן יומי כדי להעבירם לדיונים בבתי המשפט השונים).
- מטפלות , גננות וסייעות בגן ילדים – נדרשות באופן קבוע להרים ילדים /תינוקות וכתוצאה מכך עלולות להינזק.
כך לדוגמא בפסק דין שניתן דובר על מקרה דומה: סייעת בגן ילדים נפגעה בגבה בעת שנשאה ילד והשכיבה אותו על מזרן. אף שחוות הדעת הרפואית הצביעה על קשר בין האירוע בעבודה לפריצת הדיסק שנגרמה לה, המוסד לביטוח לאומי סירב להכיר בפציעה כ"פגיעה בעבודה". בית הדין לעבודה קיבל את תביעתה. (ב"ל (אזורי ב"ש) 22347-05-14 אמלק בת שבע נ' המוסד לביטוח לאומי).
- עובדי ניקיון נאלצים לעיתים במסגרת עבודתם להזיז בעצמם רהיטים כבדים כגון ארונות , שולחנות, חלונות , שקיות זבל ועוד .
לסיכום, אנו רואים כי בית המשפט במקרים המתאימים עשוי לקבוע כי נזקי הגוף שנגרמו לעובד הן כתוצאה מתנאי עבודתו ולהטיל אחריות על המעסיק בן היתר עקב כך שלא דאג לשיטת עבודה בטוחה.
אל תוותרו על זכויותיכם!
אם נפגעתם בגופכם במהלך העבודה צרו קשר לייעוץ ללא עלות